בתאריך ה - 28.11.2018 קרתה לי התאונה והפציעה שהובילה למצבי.
בהרבה מובנים הפציעה הייתה סוג של מוות. שי של לפני הפציעה, מת.
לפני הפציעה הייתי אדם פעיל מאד. לא נחתי לרגע, גם בעבודה וגם בחיי הפנאי.
הפציעה לקחה ממני הכל.
עברתי תהליך ארוך של קרוב לחמש שנים, מעגל שלם, כדי להכיר את עצמי מחדש ולהיבנות למי שאני היום.
אני אמנם יושב על כסא גלגלים, אבל ברוח אני ציפור חופשייה.
היום בזכות האומנות מצאתי דרך להביע את הכאבים שלי. לצעוק על העוולות שאני נתקל בהן, להביע רגש ולהתחבר חזרה למקום שאני חי בו.
האומנות אפשרה לי לחזור ולהתחבר לאנשים, להיפתח ולרתום הרבה אנשים נפלאים, שפגשתי בדרך לעזור לי להגשים את החלומות שלי ולעזור לי להמשיך ולהציב לחברה מראה על יחסה לבעלי המוגבלויות.