בסוף תקופת השיקום שלי, יצרתי מספר מתנות לצוותים והרופאים שטיפלו בי, לאות תודה.
עשיתי שימוש במלחם אלקטרוניקה פשוט שהיה לי, כדי לכתוב להם ברכות ולעטר אותן.
הרגע הזה שהחום יוצר הטבעה על העץ, קסם לי מיידית.
נשמת הנגר והצייר שלי התאחדו בין רגע.
היכולת ליצור שוב, להביע רגש ואת הכאב שנאגר בי, העירה בי משהו חדש.
רכשתי צורב ייעודי והתחלתי ליצור.
"לפרוש כנפיים" היא העבודה הראשונה שלי במדיום הזה.
פתאום הרגשתי ששוב אני יכול לפרוש כנפיים, גם במסגרת המגבלות.