חמצן - דיוקן הנשיא יצחק הרצוג - יומן מסע של שיקום
כשנתיים וחצי לאחר הפציעה שלי, לאחר התדרדרות נוספת במצבי, שיקום נוסף שלא צלח והופסק בטרם עת בגלל שיקולי מימון של קופ"ח, הגעתי לריאומטולוג שלי לביקורת ובדיקה.
במסגרת הפגישה הרופא הציע לי, להצטרף לניסוי חדשני שנערך בביה"ח אסף הרופא. הניסוי כלל 60 טיפולי רצופים של שהייה בתאי הלחץ המיוחדים במקום ושלל בדיקות מקדימות, ליווי בתהליך וכן בדיקות בסופו לבחינת התוצאות והשינויים.
באותה תקופה, כחלק מהפרידה מהשיקום בתל השומר, יצרתי את עבודות הצריבה הראשונות שלי. בתקופת הטיפול בתאי הלחץ, התחלתי כבר ליצור עבודות ברמה גבוהה יותר של דיוקנאות וציורים.
על תקופת הניסוי הזאת ותוצאותיה, אני יכול לכתוב ספר שלם, אבל היא נתנה לי את מה שבסופו של דבר נתן את השם ליצירה הזאת – חמצן.
בניסוי הייתה קבוצה קבועה יחסית של אנשים. לאט לאט החלו להירקם קשרים והכרויות בנינו.
הכרתי שם אדם, שישמש עבורי השראה וייפתח עבורי את הדלת המשמעותית ביותר עבורי מאז הפציעה – שלום מקנזי.
שלום הוא איש עסקים מצליח מאד, אשר עוסק בין השאר באומנות.
הקשר בנינו סביב האומנות ניצת מיד ושלום עודד אותי ולעשות בה שימוש לביטוי של מה שאני עובר.
הוא אף הציע לי לסייע לי להתחיל לבנות לעצמי שם כאמן ולתת לי הכוונה וקישור לאנשים שיוכלו לסייע.
בהשראתו, התחלתי לחפש רעיונות שמדברים אלי וליצור עבודות צריבה עם משמעות עבורי. אחת הסדרות שיצרתי בתקופה זאת, הייתה סדרת הנשיאים.
לאחר שהסתיים הניסוי, שלום ואני המשכנו לשמור על קשר. אני שיתפתי אותו ביצירות החדשות שלי והוא מצידו המשיך לפרגן, לכוון ולהציע עזרה.
שהראתי לו בפעם הראשונה את סדרת הנשיאים והסברתי לו את הרעיון האומנותי שלי מאחוריה, שלום נדלק מיד.
הוא הזמין אותי לביקור בביתו המדהים, ישב איתי מספר שעות ושוחחנו ארוכות. זה היה אחד המפגשים המשמעותיים בחיי.
לאחר הפגישה ובהמלצתו של שלום התחלתי ביצירת הדיוקן של הנשיא המכהן יצחק הרצוג.
הפעם, החומר עליו תתבצע הצריבה והמסגרת, חייבים להתאים ליצירה שיכולה להיות מוצגת בבית הנשיא.
שסיימתי את היצירה והצגתי אותה לשלום, לאחר שגמר להתלהב ולפרגן, הוא חיבר אותי לעוד אדם נפלא, אילן יונה.
אילן חיבר אותי לאנשים הנפלאים במרכז הביקורים והסדנאות בבית הנשיא, נטע, איה ועוד רבים וטובים.
לאחר שיחה טלפונית מקדימה ,התחלנו בסדרת התכתבויות וקשר רציף לתיאום מפגש בבית הנשיא, בו אזכה למסור את היצירה באופן אישי, לנשיא ולקיים עימו מפגש אישי.
ביום שלישי ה – 16.5.2023, לאחר סדרת דחיות שנוצרו עקב הדיונים ברפורמה בבית הנשיא, ותוך כדי הדיונים, פינה הנשיא יום לקיים מפגש עם מספר מבקרים. אני ומשפחתי, זכינו להיות בין אותם אנשים.
הנשיא ישב איתנו זמן ארוך, הפגין ידע מוקדם ומרשים בסיפור שלי ובעיקר היה חם, לבבי ואמפטי.
אחרי שנים של תחושה שהמדינה והסביבה נטשו אותי, זה היה רגע מכונן.
בשיחה הנעימה בנינו, סיפרתי לנשיא על תחושותיי כנכה, על הקשיים, ההתמודדויות הבלתי נגמרות, אבל גם על השאיפה שלי להפוך לאומן שיצירותיו, יספרו את מה שמרגישה האוכלוסייה הזאת.
הדגשתי בפני הנשיא גם את השונות, הלא מוכרת והלא מאובחנת, של נפגעי הראש, שהקשיים שלהם שונים, מורכבים ולא תמיד מובנים לסביבה.
הנשיא הקשיב ברוב קשב, ואני בטוח שהדבר יהיה לנגד עיניו, בכל מקום בו יוכל להשפיע על שינוי.
הנשיא הרצוג התרגש מאד מהיצירה, הצטלם איתי עם היצירה ונתן לכל אחד מבני המשפחה שהצטרפו אלי, יחס אישי.
הנשיא עודד אותי להמשיך ליצור, ואף נתן לי משימה – להקים תערוכה בעיר מגוריי, גדרה.
הוא הבטיח סיוע מול ראש המועצה, אותו הוא מכיר אישית, במידה ויידרש ואף אמר שיגיע לבקר בתערוכה.
המפגש הזה היה רגע משמעותי עבורי כאדם, כאמן וכנכה. הוא מילא אותי בתחושת שליחות מחודשת – חמצן להמשך המאבק לשיקום וחיים.
יצחק הרצוג – 24.7.2022 – צריבה בחום על לביד ליבנה עם מסגרת מעץ זאבראנו (Zebrano). גימור בשאלאק קליר.